דלג לתוכן

מרכז המידע של META

חשוב לדעתהדפסה

מדדי המערכת

לפני הכל, אנו ממליצים שתצפו בסרטון הבא בו נסביר על כל אחד ממדדי המערכת.
סיכום מדדי המערכת:
  • מדד
    איך מחושב?
    מה אפשר ללמוד ממנו?
    כדאי לבדוק
    המטרה
  • ציון
    היחס בין מס' התשובות הנכונות ביחידה לסך כל השאלות ביחידה
    עד כמה התלמיד שולט בנושא היחידה

    ברמת התלמיד:באילו נושאים הכי שולט? באילו נושאים הכי מתקשה?

    ברמת הכיתה:האם יש נושאים שכדאי לחזק לכל הכיתה?

    ללמוד מהטעויות ולשפר את הציון
  • וודאות
    באיזה אחוז מתוך שאלות היחידה סימן התלמיד שהוא בטוח בתשובתו.
    תחושת הוודאות של התלמיד בתוך היחידה

    יחס הביטחון:מהי מידת ההלימה בין תחושת התלמיד בנוגע להצלחתו, להישגיו בפועל. מחושב ע"י היחס בין הוודאות לציון

    השאיפה היא שתהיה הלימה בין תחושת הביטחון הסובייקטיבית, להצלחה האובייקטיבית.

    יחס הביטחון המנבא הצלחה במבחנים הנו 0.55-1, ולכן נשאף ליחס הזה.

    לדוגמה, אם הציון הממוצע הוא 80, אחוז התשובות שסומנו כבטוחות צריך לנוע בין 44 ל-80.

  • דיוק
    אחוז התשובות הנכונות מתוך השאלות שהתלמיד היה בטוח שהצליח בהן
    עד כמה התלמיד מזהה באופן מדויק את מידת שליטתו בחומר.
    עד כמה התלמיד מדויק- האם בשאלות שחשב שהצליח, באמת הצליח?
    המטרה היא ששאלה שסומנה כבטוחה- באמת תהיה נכונה. כלומר, ציון דיוק גבוה.

זכרו: הפרופיל הרצוי, המנבא למידה אפקטיבית והצלחה במבחנים עתידיים, הוא מדד וודאות הנמוך מהציון, ומגיע לכל היותר לחצי ממנו (לא נמוך יותר), ומדד דיוק השואף ל-100. כאשר היחס בין המדדים שונה מזה, כדאי להבין את המשמעות של כך ולסייע בשיפור יכולת הדיוק והבקרה של התלמיד. כשיש מספיק אינפורמציה על התלמיד, מערכת META תייצר עבורו יעדים אישיים שזו מטרתם.
שאלות נפוצות

למה צריך גם מדד וודאות וגם מדד דיוק?

השילוב של וודאות ודיוק מאפשרים קבלת תמונה מלאה על עבודת התלמיד. 
מדד הוודאות לבדו אינו מספיק. נרצה לדעת לא רק בכמה שאלות התלמיד הרגיש שצדק, אלא גם כמה מהן באמת נכונות (מדד הדיוק). לדוגמה: אבישי קיבל ציון 50 וציון הוודאות שלו הוא 40. היחס בין הציון לוודאות הוא בטווח הרצוי. עם זאת, יתכן שבפועל אבישי לא הצליח באף אחת מהשאלות בהן חשב שהצליח. את זאת (כמה הצליח מתוך השאלות ה'בטוחות') ניתן לדעת רק בעזרת מדד הדיוק.
באותו אופן, מדד הדיוק לבדו אינו מספיק, שכן לא ניתן לדעת מתוכו כמה שאלות סומנו בבטחון. לדוגמה: אפשר לקבל מדד דיוק 100 המבוסס על שאלה אחת שסומנה כ'בטוחה' (ונכונה) או על סמך 8 שאלות. כמובן שמדובר במקרים שונים ולכן נדרשת תמונה רחבה הכוללת את שני המדדים.

למה השאיפה היא שהוודאות תהיה נמוכה מהציון ולא יחס של 1:1 בין הוודאות לציון?

ראשית, מחקרים מראים כי היחס המנבא הצלחה בין מידת הוודאות לציון קטן מ-1. כלומר, שיהיו ביחידה כמה שאלות שלא היינו בטוחים שנצליח אבל בכל זאת הצלחנו; במצב כזה הציון יהיה גבוה ממדד הוודאות. שנית, השאלות אותן הפותר הצליח אך לא סימן כבטוחות מהוות חלק מהותי בלמידה וההתקדמות. הן מחזקות את האינטואיציה הטובה באמצעותה פתר את השאלות נכונה ומקדמות למידה יותר מבוססת של החומר.
יחס מושלם בין הציון לוודאות לרוב יעיד יותר על היחידה מאשר על הפותר; למשל, במקרה היפותטי, אם הציון הוא 100 והוודאות היא 100, אזי היחידה היתה קלה מדי לפותר- לא היו בה בכלל שאלות שאתגרו אותו. במצב כזה יחס מושלם הוא סביר והגיוני, אך לא נצברה למידה רבה (צריך אתגר כלשהו לשם שיפור ולמידה). במקרה היפותטי אחר, התלמיד לא מצליח את כל השאלות אך אלו שהצליח היו לו מאוד קלות (היה בטוח שהצליח אותן) וביתר השאלות גם לא היה בטוח אם הצליח וגם באמת לא הצליח; מצב זה מעיד על יחידה לא מאוד מאוזנת, המכילה שאלות מאוד קלות, מאוד קשות ובלי הרבה בינוניות.
לכן, נשאף לוודאות קצת יותר נמוכה מהציון (ולא יותר נמוכה ממחצית הציון עצמו).

כשהמודעות גבוהה והבקרות מדויקות, מה צפוי להיות גבוה יותר- מדד הדיוק או הציון?

נשאף שמדד הדיוק יהיה גבוה ביותר, ולא כתלות ברמת ההצלחה ביחידה. כלומר, אם היינו בטוחים שהצלחנו- נרצה שהתשובה תהיה נכונה (מה שילווה במדד דיוק גבוה). עם זאת, בהינתן זה שאנו רוצים לאתגר את התלמיד במידה מסוימת לשם הלמידה, סביר שהציון לא תמיד יהיה מושלם. אם כך, בכל מצב שהציון הוא לא 100, נשאף שמדד הדיוק יהיה גבוה יותר מהציון (מה שילווה במדד דיוק גבוה). עם זאת, בהינתן זה שאנו רוצים לאתגר את התלמיד במידה מסוימת לשם הלמידה, סביר שהציון לא תמיד יהיה מושלם. אם כך, בכל מצב שהציון הוא לא 100, נשאף שמדד הדיוק יהיה גבוה יותר מהציון.

מסלולי הלמידה

המערכת בנויה כמסלול הדרגתי:
יחידות התרגול במערכת בנויות כמסלול, הכולל שני תרגילי חימום, יחידת META ויחידת תגבור אישי.*
* ישנם כמה מסלולים במערכת שעדיין לא כוללים תרגילי חימום, אך אלו נכתבים בימים אלו, ובקרוב יעלו למערכת וישלימו את המסלולים החסרים.


חזרה על החומר: יחידות הקניה מתומצתות שהמטרה שלהן היא תזכורת על החומר (ולא תחליף להקניית החומר בכיתה). התוכן הכתוב הנו מקורי ומיועד להיות קצר ובגובה העיניים. בנוסף, ישנן הפניות לסרטוני וידאו של "אתגר 5", לתלמידים שמעדיפים לראות סרטונים על פני קריאת טקסטים. מומלץ לעבור על יחידות ההקניה לפני תחילת העבודה.
תרגילי חימום: יחידות קצרות המכילות 5 שאלות צמודות חומר וברמת קושי קלה. כדי להתקדם במסלול הלמידה ליחידת ה-META,  צריך להצליח בכל 5 השאלות ביחידת החימום. במידה והתלמיד לא הצליח את כל השאלות, תפתח יחידת חימום נוספת. בהמשך, וכשהמערכת כבר מכירה את התלמיד, המערכת תגדיר על סמך ביצועים קודמים עבור אילו תלמידים יחידות החימום מוגדרות כחובה או כרשות.
יחידות META ליבת המערכת. יחידות הומוגניות המכילות 10 שאלות אמריקאיות, הבודקות הבנה מעמיקה ומחייבות חשיבה איכותנית ומהותית (לא טכנית) על המתמטיקה. לאחר כל שאלה ביחידות הללו, התלמיד נדרש להכריע האם הוא בטוח שצדק. שאלה זו מעמיקה את יכולת האבחנה על התלמיד כמו גם על סגנון ביצועו. על בסיס יחידות אלו נקבע המסלול האישי, המדדים והיעדים.
יחידות תגבור אישיות בהתאם לביצועים, המערכת מאפיינת לתלמידים יחידות תגבור אישיות המותאמות לצרכיו. יחידות אלו הן רשות ומתקבלות במידת הצורך. תלמידים עם ביצועים מעולים מקבלים יחידות אתגר.

יעדים אישיים

נעים להכיר: יעדים אישיים מערכת META מתאימה יעדים אישיים לכל תלמיד, המבוססים על ביצועי העבר במערכת. מטרת היעדים היא שרטוט ברור של מסלול התקדמות לתלמיד: הן ברמת ההישגים הלימודיים, והן ברמת המודעות והדיוק. היעדים הינם הדרגתיים ודינמיים, כך שימשיכו להתעדכן לכל תלמיד עם המשך עבודתו במערכת.
תהליך קבלת היעדים: לפני שיוכל לקבל יעדים אישיים, על התלמיד לסיים לפחות 4 יחידות במערכת.
אחרי שעשה זאת, בכניסה ליחידה הבאה, תציע לו המערכת יעדים מותאמים אישית על בסיס ביצועיו עד כה.
התלמיד יכול לקבל את היעד המספרי המומלץ ע"י המערכת, או - אם ירגיש שהיעד מאתגר מדי - לבחור עבור עצמו יעד חלופי הנמצא בכיוון הרצוי.
עבודת התלמיד עם היעדים: בסיום כל יחידה, תציג המערכת לתלמיד עד כמה התקרב ליעד - או התרחק ממנו.
אם הציון הממוצע שלו הגיע ליעד, המערכת תתאים לו יעד חדש, מאתגר יותר.
אם הציון הממוצע שלו ירד אל מתחת לנקודת המוצא, המערכת תתאים לו יעד חדש, מאתגר פחות.
תצוגת ההתקדמות אל היעד היא תצוגה גרפית, המדגימה באופן חזותי שיפור או ירידה.
עבודת המורה עם היעדים: בטבלת הכיתה שלי, לצד כל שם של תלמיד, מוצגים היעדים שלו (אם אינכם רואים אותם, חפשו את הסימן + ליד שם התלמיד: לחצו עליו, והיעדים יוצגו). בטבלה זו תוכלו לראות מה היעדים העדכניים של כל תלמיד, האם הוא כבר אישר אותם, ומתי.
לתצוגה מפורטת יותר של היסטוריית היעדים של התלמיד, כמו גם שלבי ההתקדמות שלו אל היעד, לחצו על כפתור "הצג סטטוס יעדים" לצד נתוני היעדים בטבלה. התצוגה שתתקבל זהה למה שרואה כל תלמיד על היעדים של עצמו.
סוגי היעדים:
  • היעד
    המטרה
    כיצד נקבע היעד?
    הערות
  • ציון
    שיפור הציון
    בהתאם לממוצע הציונים של התלמיד בעת קביעת היעד, המערכת מציעה לו יעד שמאתגר, אך לא מדי.
    עבור תלמידים עם ממוצע ציונים גבוה במיוחד, היעד יהיה שימור המצב הנוכחי.
    תלמידים עם ממוצע ציונים נמוך במיוחד (נמוך מ-50), לא יקבלו יעדים אחרים כל עוד לא יגיעו לציון ממוצע של 50.
  • וודאות
    רמת וודאות תקינה
    ‫המערכת בודקת עד כמה תחושת ההצלחה של התלמיד מתאימה להצלחה שלו בפועל.
    ‫התאמה זו נמדדת ע"י היחס בין הציון הממוצע לבין רמת הוודאות של התלמיד (כלומר, אחוז השאלות שסומנו כבטוחות). היחס צריך להיות כזה שרמת הוודאות דומה לציון, אך לא גבוהה ממנו.‬
    ‫תלמידים שרמת הוודאות שלהם תקינה - היעד שלהם יהיה שימור המצב הנוכחי. ‬
    כל עוד הוודאות של התלמיד איננה בטווח התקין, לא ייקבע לו יעד דיוק.
  • דיוק
    שיפור מדד הדיוק
    השאיפה היא למדד דיוק גבוה ככל האפשר, כלומר: מתוך השאלות שהתלמיד סימן כבטוחות, נרצה שאחוז התשובות הנכונות יהיה גבוה ככל האפשר.
    המערכת מציעה יעד שיפור בהתאם למדד הדיוק הממוצע של התלמיד.